גחנון ביהוד מונוסון

מסתבר שלא כל כך קשה להכין פיתה דרוזית בבית. כל מה שצריך לעשות זה לערבב יחד כמה מרכיבים ולתת להם לנוח קצת - משימה שאפשר לעשות בבוקר לפני העבודה. הבצק שנוצר הוא דביק ונמתח מאוד. עם הרבה קמח כדי למנוע הידבקות, הוא מגלגל כמעט נייר דק, ולאחר מכן מבושל על כיפת ווק פלדה או ברזל יצוק (אין להשתמש בווק מצופה טפלון) שהוהפך מעל מבער גז. אם אין לכם כיריים גז או ווק מתאים, הבצק הזה יתבשל בסדר גמור במחבת כבדה מעל מבער חשמלי. פשוט לא תצליחו לגלגל את הפיתות שלכם למימדים המטריפים של פיתה דרוזית אמיתית. הפיתה טעימה עטופה כמעט בכל דבר.

הנה קישורים למילוי בתמונה למטה: אורז חום ופילף תפוזים; שעועית קנרית עם שום, לימון ושמן זית; סלט זיתים, לימון ופטה חריפים; וירקות חורף עם רוטב יוגורט חומוס. מערבבים את השמרים עם המים החמים ומניחים בצד. בקערה גדולה מערבבים יחד את שאר החומרים עד לקבלת תערובת אחידה. מערבבים את השמרים מתחתית המים, ואז יוצקים את הנוזל לתוך החומרים היבשים ומערבבים את הבצק עד שהוא מתערבב היטב - אין צורך בלישה נוספת. הבצק יהיה דביק מאוד.

מכסים את הקערה בניילון נצמד או במטלית לחה ומניחים בצד לשעתיים לפחות, אם כי אפשר גם לערבב בבוקר, להשאיר במקום קריר ואז לבשל בערב. הופכים את הבצק על דלפק מקומח היטב וטופחים ממנו למלבן ברוחב של כ-2 ס"מ ובאורך עשרה ס"מ. לא ללוש את הבצק - זה רק יהפוך אותו לקשה יותר לרידוד. חותכים את הבצק לשמונה חתיכות שוות (שתים עשרה אם תבשלו את הלחם במחבת 12 אינץ' ולא על ווק הפוך). מלטפים כל חלק לעיגול גס משוטח, משתמשים בכמות הקמח הנדרשת כדי שהבצק לא יידבק, ומכסים את החלקים בניילון נצמד תוך כדי צורתם.